​ברוכים הבאים למרחב שלי, 
אני נתלי ברלין.

בת 45, אמא בגיל 16. 
בזוגיות הראשונה שלי בישראל כנערה חוויתי על גופי איך זה להרגיש 

כשאין באמת אותך. 

בזוגיות פרק ב,  גם איך אחרי 24 שנה יחד אני מרגישה שיש אותי ואני חשובה. 

לקראת גיל 35 כשאני מורה ליוגה תרפיה, מנהלת סטודיו,

הצלחתי ליצור בעשייה שלי הכנסה קבועה. 

בדיוק אז התחלתי בזהירות להודות שגדלתי בבית אמנם טוב, אך חינוך היה      נוקשה, לעיתים עם חגורה.
התחלתי לראות את הקשר בין היחסים עם ההורים בבית ליחסים בנעורים בזוגיות הראשונה.

שנים רבות לא במודע הדחקתי את הכאב משם, החבאתי את הזעם. 

בניתי את נתלי החדשה, מורה ליוגה עוסקת בגוף ונפש. 

לא משנה כמה מדיטציות או אעשה תרגול יוגה עמוק,

באישיות שלי, לא קיימת חוויה והבנה טבעית של תחושה

״כן מותר לך״
עמוק בפנים נוכחת תחושה נוספת: ״זה לא בשבילך״ 

אז לפני מספר שנים קיבלתי החלטה כשהבנתי

שאם את רוצה שינוי בחיים שלך, לגעת בשורש הכאב.. לכי לטיפול פסיכולוגי שמדבר אל הלב שלך. 

​

התחלתי ללמוד להסתכל על עצמי מזוויות שונות ולא כהרגל להחזיר אותי באופן קבוע לזווית מסוימת אחת זה לא בשבילך. 

זאת למידה אין סופית עיניי. 

 

היום אני יוצרת, הסיפור אישי הפך למעיין יצירה שלי.

אני לא מלמדת יוגה יותר, אבל שמתי לב שמאז שהפסקתי ללמד,

אני מתרגלת לעצמי יותר.

​

היום אני מקדמת הרצאות שלי, את הצגת יחיד, עובדת על הספר. 

אני מאמינה שאת הסיפור אפשרי לספר בכל מיני צורות,

העיקר לספר כדי להרגיש שלמה יותר עם עצמי, זה ריפוי מהותי עבורי. 

כך אני עוזרת לעצמי להכיר יותר ביכולות שלי

מזמינה  להישאר כאן במרחב הזה, 
ולקרוא עוד על מעיין יצירה שלי - עַצְמָהוּתִית